במדינות רבות בעולם קיים הסדר וולונטרי או תחיקתי לשימוש ב- Codes of Practice-(COP) - מושג הבא לתאר הוראות תפעול והתנהגות בתהליך ייצור (או מערך שירותים) והביטוי העברי המתאים להם ביותר, לטעמנו, הוא נוהלי תפעול והתנהגות (נת"ת).
ה- COP בניגוד לנוהלי עבודה מקובלים אחרים הנשמרים, בדרך כלל, אחר כבוד בארון, הינם מכשיר דינמי, חי, נושם ובועט. בניגוד לנהלים בעלי האופי הכללי יותר כוללים ה- COP לא רק הנחיות כלליות אלא גם פירוט עד לרמת תחנת העבודה הבודדת ויוצרים נוהל עבודה קצר ומתומצת, מעין עשרת דיברות אם תרצו, המבהיר לכל עובד מהי המשימה המוטלת עליו ואיך הוא אמור לבצעה.
כל עובד באירגון משתתף מלכתחילה בניסוח ה -COP המתחייחסים לתחום אחריותו ומומחיותו ומעורב ביישומם ועדכונם השוטף באופן היוצר מכשיר שביכולתו לשפר משמעותית לא רק את רמת הבטיחות במפעל אלא גם, ואולי בעיקר, את מעורבות ומחוייבות העובדים למקום עבודתם וכתוצאה ישירה את תפוקות העבודה ורמת השירות ללקוחות.
לא ניתן להגזים בחשיבותם של ה- COP לאירגון המודרני. יישומו הנכון של מכשיר יעיל זה יכול להביא תוך תקופה קצרה לשינוי משמעותי בכל הפרמטרים האמורים וכל זה בהשקעה יותר מאטרקטיבית , שאינה עומדת בכל יחס לתועלת הצומחת לאירגון מיישומם של ה- COP .זאת גם הסיבה שבכל המדינות המתוקנות והמתקדמות בעולם ה - COP תופס את מקומו כמכשיר המוביל לשיפור יעילות הביצוע של העובדים ושיפור השירות ללקוחות, וזאת לצד תפקידו המסורתי כמכשיר לשיפור הבטיחות בעבודה.
ה-COP יכולים להיות מוצאים במסגרת פנימית של מוסד כלשהו במטרה להנחות את עובדיו והבאים עמו במגע שוטף אך יכולים להיות גם מוצאים מכוח חוק כחלק ממערך כולל של חקיקת בטיחות וגיהות ואזי ייקראו Approved COP .
א.לביא ביצעה מחקר השוואתי בתחום ה - Codes of Practice עבור משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, שכלל מספר מדינות מובילות בעולם והגישה המלצותיה במגמה לבדוק אפשרות של הטמעת ה- COP כחלק ממערך חקיקת הבטיחות והגהות בישראל (קישור לאתר התמ"ת או לקריאת המחקר המלא באתר), ויישמה עבור משרד התמ"ת את שני ה- COP הראשונים שהוטמעו בישראל.
